מסרו לעמ"ך  - בפורטל חדר מורים
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:

 שלח

  שיעור שישי -מינון זה הכל                  

דף הבית >> שיעורים >> פרק ב' >> שיעור שישי -מינון זה הכל
שיעור 5, בליווי גלוית "שליטה", נתן ביטוי עמוק להשלטת הסדר והאיזון בין הרוחני לגשמי, בין האלוהי לאנושי – וכל מה שביניהם.
בשיעור הנוכחי, שילווה בגלוית "מינון", נראה ביטויים נוספים לאיזון הזה – ואת יכולתו של האדם לשלוט ולכוון את דרכו לתיקון בעזרת הקפדה על מינון נכון של גשמי ורוחני בחייו.

אמא אדמה?

החטא הקדמון, בעקבותיו גורשו אדם וחווה מגן העדן ופצחו במסע התיקון אותו אנו ממשיכים עד היום, קרה ביום השישי – עת אכלו מעץ הדעת. הלידה הרוחנית, וקפיצת המדרגה באמונה של עם ישראל במדבר מתרחשת אף היא סביב אוכל – מן.
בפעם הראשונה, מקבלים בני ישראל אוכל שלא מהאדמה, מה שמצריך מהם להביט מעלה ולא מטה, להושיט ידיהם לשמיים, ולא לאדמה – קודם כל ברמה הפיזית, אך מהר מאוד גם ברמה הרוחנית. תפקיד ה"מזון נפש" (מ"נ) הזה הוא להכין את הגוף למסע הרוחני שבדרך- לא רק מבחינה פיזית למלא את חלל הרעב, אלא לבנות אותו ברמה המטפיזית שיהיה מוכן לקלוט, להכיל ולספוג את העוצמה האלוהית שתונחת עליו בהמשך המסע.

                             

אמונה או מינון?

לראשונה, מעמיד עצמו ה' למבחן אל מול העם המתגבש – עליהם לסמוך עליו שיספק להם את המן במינון המתאים מידי יום, לא לאגור למחר אלא לקחת כל אחד לפי צרכיו לאותו יום, ולתת אמון באל שגם מחר יהיה. ובשישי יכולים הם לאגור גם לשבת – כי בני חורין הם, ולא עבדים, ועל כן יש להם גם יום מנוחה בו שובתים הם מכל מעשה.
עלית המדרגה הזו ביחסים בין העם הנבחר לאל שבחר אותם, בו לא רק הם עומדים למבחניו אלא גם הוא עומד למבחן האמונה שלהם, היא שלב נוסף בדרך לתיקון האישי והקולקטיבי – יש אלוהים בשמיים, תנו בו את מבטחיכם, הוא לא יכזיב!

טעם החיים

הגלויה המלווה את השיעור, בה ניתן לראות אישה הריונית עם כלי קיבול לרגליה וידיה מושטות אל-על, מעניקה חותמת סופית על התהליך שעבר, ועובר, כל אחד ואחד מאיתנו. בשיעור הראשון האדם בגלוייה היה עיוור, עקר, עם כיפה לראשו, ידיו שמוטות מטה – ופה אנו רואים אישה בריאה, ידיה מצביעות מעלה לבורא, הכיפה מהראש עברה לרצפה ככלי קיבול אוכל השמימי. הורדת הדברים מ'העליונים לתחתונים' כמוה כהורדת והטמעת הרוחני בגשמי – כמו הפיכת הכיפה הרוחנית לכלי קיבול גשמי לאוכל. מתקיימת הלימה בין העולמות, סינרגיה, שילוב. האדם מוכן להמשיך במסעו, גופו מוכן פיזית למסע הרגלי – ונפשו מוכנה רוחנית לספוג את האלוהות והקדושה לתוכה.

שאל את עצמך

מה רמת המינון בחייך – מבחינת כמות האוכל שאתה צורך, כמות הזמן האישי לעומת המשפחתי, הזמן המוקדש לעבודה לעומת הזמן שמוקדש לבילוי? האם אתה שלם עם המינון?
נסה להקדיש כמה ימים לבחינה, הערכה מחדש ושינוי המינונים בחיים – בכמה שיותר אספקטים. נסה לשחק עם המינונים, להתאים אותם כמה שניתן לרמה המתאימה לך ביותר – ותראה מה, והאם, משתנה בחייך.
לייבסיטי - בניית אתרים